טבעונות מול פליאו
בית לתרבות עברית
EN
מאמרים


טבעונות מול פליאו

טיעוני הפתיחה במחלוקת בעלמא טבעונות מול פליאו שהתקיימה בבית עלמא ביום  21.12.19

במסגרת הסדרה מחלוקות בעלמא.

מחלוקות בעלמא מפגיש בכל פעם שני אינטלקטואלים ישראלים בולטים, שיציגו עמדות מנוגדות לשאלה העומדת על סדר היום הישראלי.

לצפייה במחלוקת: https://www.youtube.com/watch?v=xuXEc5sjxg8&t=2898s

דעאל שלו- איש משפחה וקהילה, סופר, יזם היי-טק ותושב ת''א. כותב הבלוג ''מר קדמוני'' ורב המכר "הסוד הקדמוני, לחיות כמו שהגוף שלך רוצה" (זמורה ביתן). 

פתיח - 15 דקות

"אני דאעל. תודה שבאתם והקדשתם לנו מהזמן. כולנו, אני חושב, כול מי שיושב בחדר הזה, רוצים להיות מודעים למה שאנחנו אוכלים. כולנו רוצים להרגיש יותר טוב, לחיות במלוא העוצמה הנפשית והפיזית שלנו. אנחנו רוצים להבין מה נכנס לנו ולמה. ובאופן כללי אנחנו רוצים שכל הדבר הזה יתכתב ויחיה עם כדוה''א והדורות הבאים. השאלה היא אם צד ימין או צד שמאל הם דרך יותר טובה להשיג את זה ואיך צריכה להראות הצלחת שלנו? כדי לענות על השאלה הזאת יש כל מיני טיעונים שבני האדם הם קופים צמחונים כאלה ואחרים ושאף פעם לא אכלנו בשר, או  שאכלנו מעט מאוד, שחברות בריאות אמורות להיות ללא בשר, שבשר הוא בכלל מסוכן. ויש גם כמובן שאלות מוסריות שהזכירו אותן. ובאמת מה שאני אנסה לגעת בעשר הדקות הקרובות, זה  קצת לדבר על חלק מהדברים האלה - מה באמת אומרת האבולוציה ומה באמת אומר המחקר.

 

אז ככה, בוא נדבר על מה אומרת  שהאבולוציה שלנו- האם אנחנו סוג של קופים טבעונים נחמדים ואנחנו צריכים ככה לאכול גם היום? אנחנו התפצלנו מממלכת הקופים לפני חמישה מיליון שנים. חמישה-שישה מיליון שנים- זה הטווח. השימפנזים המשיכו באותו הזמן לאכול בננות ומה שהם מוצאים ואנחנו התפלצנו לסוגי אדם עד ההומו סאפיינס, שזה אנחנו. שאר בני האדם, לא שורדים. אבל כשאנחנו מסתכלים על ההבדל בינינו לבין הקופים, כל סוגי הקופים, בטח אלו שדומים לנו יותר – הגורילות והשימפנזים, ההבדל המשמעותי ביותר הוא לא בגודל שלנו ולא בצורה שלנו, אלא בעוצמה של המוח שלנו. יש לנו מוח שהוא רק שני אחוזים ממשקל הגוף, אבל הוא צורך עשרים אחוז מהאנרגיה שלנו במנוחה. יש לנו מעבד עצום עם הרבה מאוד נוירונים. לקופים הכי מפותחים לשם השוואה, יש תשעה אחוזים. פיתחנו כוח ענק, מוח ענק. איך פיתחנו אותנו? זה כל מה שמבדיל אותנו מהקופים. וכל ההבדל נוצר בגלל ההבדל בתזונה. אנחנו אכלנו יותר טוב מהקופים והעודף אנרגיה הזה איפשר לנו לגדל מוח ענקי. גורילה כבר היום שמונים אחוז מהזמן שלה אוכלת. שמונים אחוז מהזמן היא אוכלת עלים, אבל זה לא מאפשר לה לגדל את המוח הזה שאנחנו גידלנו אותו בזכות מזון דחוס אנרגטית שזה אומר יותר בשר, יותר שומן, מה שמתקבל ביותר קלוריות לכל צריכה.

 

אבל אפילו אם היינו רוצים לא היינו יכולים לאכול כמו קופים. אנחנו לא קופים כבר חמישה מיליון שנים. אנחנו לא מסוגלים לאכול את הפירות שהקופים אוכלים- הם אוכלים פירות מאוד סיביים, מאוד מרים. עשו על זה מחקרים מאוד יפים: החוקרים לא הצליחו לבלוע את זה. אלפיים, חמשת אלפים שנה של חקלאות הוציאו את כל הסיבים מהפירות והיום התפוח שלכם הוא כזה טעים- פינק ליידי מתוק. אבל באמת בטבע הפירות הם מרים. הם סיביים מאוד. אנחנו גם לא יכולים לעכל תאית כמו שימפנזים וגורילות למשל. אנחנו לא מסוגלים. אנחנו לא יכולים לאכול עשב. אנחנו לא יודעים לעכל את זה. אנחנו כן יכולים לטרוף מדי פעם חיות אחרות כמו שהשימפנזים עושים בהנאה רבה, וכמו שהגורילות עושות- הן לא טורפות. חלק ניכר מהתזונה שלהם, עשרים אחוז מהקלוריות שלהם מגיע מטרמיטים וחרקים אחרים.

 

אנחנו כבר לא קופים מזמן. אבל זה לא רק שאנחנו לא קופים מזמן, ההיסטוריה שלנו בתור מין מאז שהתפצלנו מהקופים מאז ועד היום מראה בדיוק את הספור של מה אכלנו ומה לא אכלנו. אנחנו יכולים לסמוך על מאיר שלו ("איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני"), אבל אם מסתכלים באמת על מה אכל האדם הקדמון, אז פה בארץ זה מקום מאוד טוב להסתכל עליו. במסדרון הלבנטיני שבני האדם נדדו מאפריקה צפונה יש הרבה אתרים פרה-היסטוריים. זה למשל אתר מאוד מפורסם (גשר בנות יעקב) על גדות הירדן בן 780,000 שנה, מערת קסם על כביש 6 מלפני 200,000-400,000 שנה, זה אתר אוהלו על שפת הכינרת, רק בן 23,000 שנה. שלושה אתרים שונים מתקופות זמן שונות לגמרי. כמעט מיליון שנה, ארבע מאות  אלף שנה ועשרים אלף שנה. ואם מסתכלים מה אכלו שם, מה מצאו בפאונה, מה מצאו בשרידים בפועל שם ובאיזה כמויות, אז אנחנו רואים בכל האתרים ומדובר בכל אתר פרה-היסטורי בעולם שפע גדול מאוד של עצמות בעלי חיים. ומה שאנחנו רואים זה שבאתר גשר בנות יעקב לפני כמעט מיליון שנה אכלו כמעט רק חיות מאוד מאוד גדולות ועתירות שומן כמו פילים, היפופוטמים וקרנפים. ומאתיים אלף-ארבע מאות אלף שנה מאוחר יותר אנחנו עדיין רואים חיות, אבל חיות יותר קטנות כי החיות הגדולות יותר הוכחדו. וכשאנחנו מגיעים לאתר אוהלו לפני 23,000 שנה אנחנו רואים המון המון בעלי חיים: 60 סוגי עופות ועוד... אבל החיות כבר נהיות יותר קטנות.

 

בכל האתרים האלה אנחנו גם מוצאים גם מזון צמחי- אנחנו רואים גם מזון צמחי בכל התקופות האלו. אבל זה ברור שככל שעבר הזמן, התקדמנו- נהיו פחות חיות גדולות, ירדה חשיבות המזון הצמחי, ובכל מקרה המזון הצמחי היה כנראה הרבה יותר זניח. איך אני יודע את זה? א', אני יודע את זה מההכחדה של החיות הגדולות: זה ציר הזמן- ששים מיליון שנה עד היום. הגודל של הירוקים עד לפני שלושה מיליון  שנים. לפני שלושה מיליון שנים- בום, בבת אחת הגודל קרס. פשוט הייתה הכחדה שיטתית של בני האדם.

 

אבל כשאמרתי קודם שבני האדם לא רק צדו פילים באופן שיטתי (בכל אתרי האדם הקדמון יש המון מאובני פילים)  ידעתי את זה בגלל איזוטופ אן 15. זה מה שנשאר בקולגן בעצמות למשך 50,000 שנה, לא יותר אחורה. כלומר כשחוקרים מסתכלים מה יש בעצמות לפני 50,000 שנה, אז האיזוטופ הזה מאוד נפוץ אצל אוכלי עשב- ככל שהחיה גדולה יותר יש לה יותר מהאיזוטופ הזה, וחיות שטורפות חיות גדולות יש להן עוד יותר. זה נקרא פרוביפיקציה. יש הבדל, ככל שאתה אוכל חיות גדולות יש ניגוד אינטרסים. ובני האדם השודדים האלה פשוט נמצאו שהם בטופ (הרשימה). החוקרים אמרו את זה בפירוש: רוב התזונה שלהם הייתה ממותות, מפילים. אין בכלל שאלה (זה מאתר אחד, אבל זה נמצא בהמון אתרים באירופה).

 

אבל לא רק ההיסטוריה, גם האנתרופולוגיה. אם אנחנו מסתכלים על חברות של ציידים-לקטים, בכל מקום איך קראו להם: ציידים-לקטים. למה קוראים למה "צידים-לקטים"? כי הם גם צדים וגם מלקטים. לא סתם, הם מעדיפים לצוד- ככל שיש ברירה, הם מעדיפים מזון מהחי בצורה מובהקת. אלו האבוגריג'ינים. ככה אנחנו צריכים להראות, הן גם חברות בריאות. בני האדם יכולים וצריכים לשגשג על תזונה מגוונת גם מהחי וגם מהצומח. ואין ולא הייתה אף פעם תרבות אנושית טבעונית! אין דבר כזה, ומעולם לא היה דבר כזה. ולטעון לזה זה משהו שפוט לא קיים במציאות.

 

אבל לא צריך ללכת רק אחורה בזמן ולהסתכל על שבטים ציידים-לקטים. גם אם אתה מסתכל נגיד על ארצות הברית, האתר הזה- פאונהליטיק, זה אתר לקידום זכויות בעלי חיים שמביא הרבה מחקרים מאוד מעניינים. זה מחקר שבדק בשנת 2014 (חזרו עליו ב2016) מה אנשים אוכלים. שני אחוזים פחות או יותר, הם טבעונים. אבל עוד עשרה אחוז הם טבעונים וצמחונים לשעבר. מכל שישה טבעונים פה בחדר הזה, חמישה לא יהיו טבעונים. לא יהיו. הטבעונות היא תחנת רכבת, תחנת מעבר לאנשים, כי אנשים לא מצליחים לשגשג. איך אני יודע ? כי כששאלו את האנשים למה הפסקתם להיות טבעונים, ששים אחוז ענו בגלל בעיות בריאות. זה לא רק בגלל המחקר הזה- זו כתבה מהשבוע, וזה סיפור מזעזע מלפני שנתיים פה בוולפסון, הורים לילדים טבעוניים הגיעו למצב מסכן חיים (בעקבות התזונה). שבוע שעבר בפלורידה גם כן הורים נתנו לילדים שלהם תזונה מה שנקרא "”RAWואחד מהילדים נפטר וההורים כרגע מואשמים. זוהי אנקדוטה, אני יודע, אבל זה מצביע גם על סכנות. אני דיברתי במשך השנים בבלוג שלי עם אלפי אנשים, אלפי מכתבי קוראים קיבלתי. גם מטבעונים וגם מטבעונים לשעבר. אנשים שאמרו לי: "הצלת לנו את החיים". ממש במלים האלה, ואני אומר את זה בכאב.

 

ישנה סטנדאפיסטית מוכרת. לפני חודש בערך היא כתבה בטוויטר "סליחה, אחרי כל השנים האלה של הטבעונות, חזרתי לאכול בשר וכל הבדיקות דם שלי הסתדרו". ואז פתאום המון אנשים התחילו להגיב לה בטוויטר ואמרו "גם אני גם אני". ואז כל אחד שהגיב מישהו אמר לו "לא, לא לא. לא  עשית את זה נכון..." אנשים אמרו "אני סבלתי, אני פשוט סבלתי" ועוד ועוד אנשים. וזה תואם גם דעות שאני שמעתי וגם דברים שאחרים אומרים. זה פשוט מה שקורה.

 

וגם כשאתה מסתכל על המחקר הרפואי, כששאלנו קודם- האם בשר, האם שומן יוצר התקפי לב? התשובה החד משמעית והמוחלטת היא לא. היא לא. זו הרצאה נפרדת שאני מעביר אותה הרבה פעמים "איך קרה כל 'מיתוס השומן הרווי'". זה מיתוס. זה מיתוס עד כדי כך שוועדת התזונה האמריקאית, זו שהכניסה את המיתוס למציאות כבר ב2015 בהרצאות שלה היא אמרה:cholesterol is not a nutrient for concern for overconsumption" ואני מצטט במדוייק. כלומר, אין כבר שום חשש לאכול כולסטרול יותר מדי, שומן לא עומד בקנה אחד עם שום בעיות לבביות. מה כן עומד בקנה אחד עם בעיות לבביות? סוכר, פחמימות, עודף של פחמימות, כל הדברים שקל מאוד ליפול עליהם ברגע שאנחנו מורידים מקורות חלבון ושומן משמעותיים מאוד מהתפריט שלנו.

 

אז מה אני אומר?

-שאנחנו אוכלים מזון מהחי ומהצומח לפחות ארבעה מיליון שנים (ככל הנראה יותר לששה מיליון שנים). הרבה לפני שהפכנו להיות בני אדם במובן שאנחנו מכירים אותנו ובוודאי מאז שהתפצלנו מהקופים. זה מה שפיצל אותנו מהקופים.

-אין אף חברה אנושית טבעונית ומעולם לא הייתה חברה כזאת.

-הגוף האנושי שלנו מותאם- עשה אבולוציה מהקופים לתזונה כזאת. המעיים שלנו, הכל! אנחנו עברנו לצרוך מזון מבושל כדי לקבל את האנרגיות האלה. יש לנו אנזימים מיוחדים לאכילת בשר, לפירוק בשר. בלי 12-Bשמקורו מזון מהחי- נמות. או שהילדים שלנו ימותו- אמהות מניקות ללא הויטמין לא יכלו לגדל את הילד ולפתח את המוח שלו.

-המחקר הרפואי מראה חוסר קשר בין צריכת בשר ושומן רווי לבעיות בריאותיות ולכן הטענה שבשר הוא מסוכן זו טענה שערורייתית שלא נתמכת בשום מובן היסטורי או בריאותי.

 

התזונה שאני מציע זו תזונת ''פליאו'', שזה מה שאנחנו אכלנו כבר ארבעה מיליון שנים: חיות וצמחים. ועכשיו צריך לחזור לזה שוב. תודה רבה."

 

 

אורן בן יוסף- מחבר הספרים "ראו את החיה" (דרור) ו-"חיה ללא תכלית" (רסלינג), פעיל למען בעלי חיים ומורה לאמנות.

פתיח - 15 דקות

עלה מיד אחרי דעאל שלו

 

"לפני כמה שנים עלינו על רעיון יפה, ושתי פעילות למען בעלי חיים נכנסו למכלאות בהן הוחזקו עגלים, הרחק מאימהותיהם, ונתנו לעגלים האלו כדור ים מנופח. תראו מה זה. ה"בשר" שנמצא במחלוקת היום, מסתבר, נהנה לשחק עם הכדורים האלו. 

אני שמח להתארח ולקחת חלק במחלוקת הזו, שהשאלה שהיא נושאת בכותרתה מסגירה, יותר מכל, את עומק הבעיה ואת מידת ההסתרה שלה בחברה בה אנו חיים. 

אנחנו מתארחים כאן בערב שהסוגייה שלכאורה עולה בו היא "האם בני אדם צריכים לאכול בשר", אבל העובדה שהוזמנו לדבר בערב זה שני אנשים שאינם תזונאים או רופאים מבהירה שיש כאן מחלוקת עמוקה יותר, אידיאולוגית ממש. רוב רובה של האוכלוסייה, למשל, כלל לא מתעניין בבעיה הבריאותית שמאחורי אכילת מזון מעובד, למשל, וסביר להניח שלא היה מתקיים ערב "מחלוקת" כזה, על אף שגם אם אתם מאמינים שאני, כטבעוני, מסכן את חיי, בוודאי תסכימו איתי שהבעיה הגדולה יותר במדינה ובעולם היא צריכה של מזונות מעובדים, משקאות מסוכרים ודברים שנקראים אוכל, למרות שאף אחד לא בטוח בכלל ממה הם מורכבים. 

אז לא. אנחנו לא התאספנו כאן כדי לדון בשאלות האלו. אנחנו כאן על מנת לשאול האם יש תירוץ לניכוס, לכליאה, לשעבוד, לגרימת האומללות ולהוצאה להורג של מיליוני בעלי חיים בכל שנה, או שאין תירוץ כזה. מילים לא יצליחו להסתיר את הפרה שבחדר. אפשר לדבר על "בשר" כל היום ואפשר למדוד את אורך הניבים שבפינו, אבל בסופו של דבר ישנם יצורים חיים, חושבים, מרגישים וכאלה שרוצים רק לחיות את חייהם, ואלו אנחנו ששודדים אותם מהאפשרות הזו, כי רק לנו ניתנה הארץ.

 כן, בעלי חיים נוספים מתים בגללנו. כל הזמן. אני לא עומד כאן כי אני קדוש, או מוסרי יותר, או שטות אחרת בסגנון. אני עומד כאן בבקשה לעצור את המבט האדיש, את הזרוע הקשה, את היחס האלים ואת מערכת המוות שבנינו ולהמשיך ולבחון כיצד אנחנו יכולים לצמצמם את האלימות שלנו כמה שיותר. להתבונן בפרה, בתרנגולת, בחזיר, בדג, בעכבר, בארנבת ובקוף, ולחשוב באמת, מתוך שותפות גורל בעולם הזה, כיצד נפסיק לפגוע באחרים וכיצד נוכל לעזור, כאחים גדולים, למנוע סבל גם של אחרים.

הקריאה להפסקת ההתאכזרות כלפי בעלי חיים ולאי-אכילתם היא לא דבר חדש, וגם בשנת חמש מאות לפני הספירה היו מי שקראו להפסיק לפגוע ולאכול חיות. עם זאת, אין ספק שאכילת בשר היא פעולה ותיקה הרבה יותר ודומיננטית הרבה יותר, וככזאת היא נסמכת הרבה מאד על מסורת ועל חשיבה אורתודוקסית, על פיה לא רק שיש דרך אחת ויחידה לחיות, מה גם שהיא צודקת כי היא שייכת לעבר. 

אין ספק – הרגע בו בני האדם המוקדמים החלו לאכול בשר הוא רגע חשוב מאד וכזה שאי אפשר להתעלם ממנו, לטוב ולרע, בין אם אתה אדם או בעל חיים לא אנושי, אבל זהו רגע שהוא לא טבעי, אלא תרבותי-טכנולוגי. זהו לא רגע שהיה נחוץ, אלא סוג של "ברבור שחור", גורם חדש שמשנה את כל מהלך ההיסטוריה. אנחנו מביטים לאחור ומספרים לעצמנו סיפורים, מותחים קווים בין נקודות על מנת לייצר משמעות, ומתייחסים לאדם הקדמון ככזה שבגלל שלא היה נגוע בתרבות ההרסנית ששולטת בחיינו כיום, ידע מה הוא עושה וידע מה שטוב לו, כאילו שאם היינו ניגשים אל אדם כזה ומציעים לו לאכול ביסלי גריל או איזה ממתק, הוא לא היה לומד לאהוב אותו. כשאנשים אומרים שאלמלא התחלנו לאכול חיות אי שם בעבר הפרה היסטורי, לא היינו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים היום, הם לא לוקחים את האפשרות, רק אפשרות, שאולי היינו נמצאים במקום טוב יותר, עם מוח שצמח לאט יותר לאורך עשרות אלפי השנים, אבל בצורה שלא מקדמת ומקדשת אלימות כלפי כל אחד – אדם או יצור אחר, ברמה כל כך קיצונית. 

בכל מקרה – אני מכיר את הטענות לפיהן האדם הקדמון, זה שלא חי בחברה חקלאית, היה בריא יותר מהאדם המודרני. אני מסכים שאין מה להשוות בין אדם שהיה בתנועה כל הזמן ואכל אוכל טבעי, ובין אורח חיים מערבי מודרני רווי מזונות מעובדים וניוון הגוף. אבל ניסיתי לחשוב ולשאול את עצמי האם באמת זה נכון? האם באמת היה האדם הקדמון בריא? הרבה פעמים אנחנו מציירים תמונה של העבר לא רק על פי המידע המקוטע שיש בידינו כיום, אלא גם על פי הדמיון או הרצון שלנו לקבל תמונת מצב מסוימת, אבל האם לתמונה זו יש קשר למציאות?

כששאלתי רופאה לגבי הבריאות של האדם הקדמון, תשובתה הפתיעה אותי. למרות שחשבתי שיהיה זה בלתי אפשרי לדעת מה היה מצבו הבריאותי של האדם הקדמון ללא גוף שנשאר אחריו, היא סיפרה לי שאפשר לדעת זאת בעזרת גופות חנוטות מתרבויות בנות אלפי שנים. בין התרבויות השונות שמהן נלקחו מומיות היתה גם זו מאזור אלסקה (אוננגן), שהיתה קהילה של ציידים לקטים שהסתמכו, כצפוי, על אכילת בעלי חיים, והיו חברה פרה-חקלאית ולכן פרה-היסטורית. גם במומיות קפואות שנמצאו מחברה זו התגלו מקרים של סתימות בעורקים. גופות נוספות עם עורקים סתומים היו גופותיהם של בני מצרים העתיקה, וגם במקרה זה מדובר היה בבני אצולה שאכלו בעיקר גופות של חיות. אם כך הדבר, אז על מה בכלל אנחנו מדברים? אין מה לדבר על האדם הקדום כיצור בריא (וזו קהילה בת ארבעת אלפים שנה, צעריה יחסית, שהיה לה הזמן להסתגל אבולוציונית לאכילת גופות). בקבוצות אנושיות או דמויות אנושיות עתיקות הרבה יותר, גם לפני 1.7 מיליון שנים, נמצאו שרידים של סרטן בעצמות. בוודאי יש סיבות להאמין שהאדם הקדום היה בריא יותר מהאדם המודרני שאוכל אוכל מעובד ומנוון את גופו (מבלי להתחשב במחלות הנגרמות מחיידקים או וירוסים), אבל הוא לא היה בריא. 

מעבר לכך, החזית הזו של המאבק האידיאולוגי בעד ונגד שעבוד, כליאה, הפרדת אימהות מצאצאיהן, קיטום מקור, גריסת אפרוחים זכרים בני יום והוצאות להורג של בעלי חיים היא קצת מוזרה בהתחשב בקונטקסט של העולם בו היא מתרחשת. אין דרך יותר ברורה להמחיש כמה הסוגייה הבריאותית מהווה עלה תאנה למאבק אידיאולוגי ועמוק יותר, מעצם העובדה שאנו דנים בה תוך כדי נשימת אוויר מזוהם, שתיית מים לא בריאים וניהול אורח חיים שכזה בעולם שנפגע יותר ויותר מהפעילות שלנו, עד שיותר ויותר אזורים גאוגרפיים עלולים להפוך למסוכנים עבורנו בעתיד הנראה לעין. 

בעיה נוספת בחיבור המלאכותי והמסוכן בין העבר להווה היא ההתייחסות לכל המערכת שמספקת לצרכנייה את גופותיהם של אותם יצורים חיים ככזו שהיא טבעית או מכבדת את סביבתה. גם הקורבנות הכי פריווילגים של מערכת זו – אותן פרות שזוכות לשם גראס פד לא מתקיימות בוואקום, אלא בתוך מערכת שמצדיקה הרג שלהן ושל זאבים ותנים החיים בסביבתן (המדינה הציעה למגדלי פרות וכבשים אלפי שקלים על ציד זאבים) וגם לנשרים, כמו במקרה הזכור לכולנו, אני מקווה, בו מחצית מאוכלוסיית הנשרים בגולן הושמדה במכה אחת של הרעלת זאבים. בארצות הברית נכלאים ומושמדים אלפי סוסי פרא על מנת לספר מקום לגידול פרות ובכלל – אזורי מרעה משפיעים גם הם לרעה על חרקים מסוימים, חסרי חוליות ובעלי חיים צמחוניים אחרים. כמו שאפשר לנחש – המצב בתעשייה, השכיחה הרבה יותר, חמור שבעתיים. 

כשחיפשתי מידע על Dead Zones, אזורים מתים באוקיינוס שנוצרו גם בגלל דיג יתר, קיבלתי כמובן הרבה יותר ממה שחשבתי שאמצא. אבל הדבר שלא ציפית לו היה הגילוי שהאזור המת הגדול ביותר מהסוג הזה, באזור מפרץ מקסיקו, נוצר באשמת תעשיית הבשר בכלל, והחומרים אותם היא מזרימה לים. בארץ מסופר שלפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג. אגב דגים, ברחבי העולם אלו רשתות הדיג, שמלבד תפקידן הרצחני מהוות את זיהום הפלסטיק הגדול ביותר בים.

גם כריתה מאסיבית של יערות הגשם נעשית עבור תעשיית הבקר והמרעה עבור הפרות. בכתבות שונות אפשר לראות את מידת הפגיעה של תעשיות אלו ביערות ועל ידי כך – בעולם, לצד הפגיעה ביצורים החיים באותם היערות. שטחים עצומים מיערות אלו מושמדים על מנת לגדל סויה רק עבור הפרות אותן מוציאים להורג בשביל רשת בורגר קינג. בסיפור דומה, בזמן הבצורת הקשה של 2015 בקליפורניה, רבים האשימו את תעשיית השקדים – תעשייה בזבזנית במים, אבל התעלמו מתעשייה אחרת לגמרי – תעשיית האלפלפא שמהווה אוכל לפרות ובזבזנית הרבה יותר בכל הקשור למים. כאמור, סויה נמצאת גם ברשימה זו, ואפשר לראות איך במועצת הסויה האמריקאית, לדוגמא, מצוין באתר הבית של הארגון ש97% מפולי הסויה המגודלים בשדות אלו מיועדים לבעלי החיים ולא לבני אדם. 

 

במשך שנותיי כפעיל למען בעלי חיים שמעתי אינספור פעמים את הטענה המוזרה הזו לגבי "כפייה טבעונית". אז לא. מה שתיארתי עכשיו – אלו מעשי הכפייה שתעשיות אלו כופות על העולם שבו כולנו חיים. התפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בגלל כמויות האנטיביוטיקה בהן משתמשים בתעשיית המוצרים מן החי – זהו מעשה כפייה אלים נגד בריאותי. סכנות חוזרות ונשנות של שפעת עופות ושפעת חזירים, שמסכנות בעיקר צעירים ומבוגרים וגוררות איתן תמיד סצנות מחליאות של הוצאות להורג אדירות מימדים, בהן מושמדים חזירים או עופות באלפים ועשרות אלפים על ידי תליינים חמושים בחליפות הגנה ביולוגיות, זהו מעשה הכפייה. 

האם צריך לאכול בשר? לא. צריך לא לאכול בשר. 

העולם הזה רווי בסבל, והמין האנושי הוא ללא ספק שיאן בגרימת סבל גם לעצמו אבל בעיקר לאחרים. בעיקר לאחרים. יש מי שיסתכלו על מצב זה בתחושת ניצחון וכהצדקה למעשים האיומים שלנו, "כי ככה זה בטבע", ויש מי שמסתכלים על כך בעצב ומתוך רצון לא לנהל את הסבל הזה אלא לצמצמו, כמה שניתן, צעד אחר צעד. 

יש מי שמספרים סיפורים על מורשת של ציידים, ויש מי שיוצאים בבוקר או בערב לסופרמרקט הגדול או ליריד האיכרים, ועושים את מה שאנחנו עושים הכי טוב בעולם – מלקטים ומלקטים אל תוך שקיות או סלים, בין אם גזרים, אריזות בורקסים או חלקי גופות של מי שפעם רצו בחייהם."



תגובות



כתבו אלינו
: