סמסטר אביב 2020

להגשת מועמדות יש לשלוח קורות חיים ודוגמא לעבודה אישית (טקסט או יצירתי) למייל yael@alma.org.il
לא יאוחר מה- 01.03.20

 

סילבוס תוכנית עמיתים תש"פ– סמסטר אביב

 

בית מדרש – מסכת חגיגה

יום א' 16:00-18:15

ד"ר יאיר ליפשיץ

גל אלניר

 

האם, כיצד ואיפה אפשר לראות את אלוהים? מה מתרחש במפגש עם הקודש, ומי מורשה

להשתתף בו? כיצד מעוצבים המסעות אל עבר מפגש כזה - מעלייה לרגל ועד כניסה לפרדס?

בבית המדרש נעקוב אחר שאלות אלו ואחרות דרך סוגיות נבחרות מתוך מסכת חגיגה שבתלמוד -

מסכת שמתחילה בציווי לראות את אלוהים במקדש ומשם פורשת כנפיים למרחבים רבים

אחרים.

הפרק הראשון של המסכת עוסק במצוות העלייה לרגל. שלוש פעמים בשנה עלו ישראל אל בית

המקדש להיראות לפני ה'. אך כיצד נראים לפני ה'? מהי השמחה והחגיגה שמצווים עליה? האם

כולם עולים? הפרק השני עוסק בתורת הסוד של חז"ל, הדברים שיש לשמור בגדר הנסתר.

כחלק ממנו ננסה לגעת בכמה סיפורים שעוסקים בתורה ובסוד.

תוך כדי לימוד הסוגיות עצמן, נתוודע לאופיו של התלמוד ולדרך לימודו:

נעסוק במחלוקות ובקביעת הגבולות בין ערכים ועקרונות שונים ; נפגוש בסוגיות הלכתיות

ובסוגיות אגדתיות ; נכיר את עולם הפרשנות התלמודית ועוד. הרבה מן הלימוד יתקיים

בחברותות על מנת לאפשר מגע ישיר עם המקורות ורעיונותיהם וכן רכישה של מיומנויות לימוד

 

בגמרא.

 

קורס ערבית מדוברת

השפה כמפתח לתרבות

יום א', 18:45-20:15

הזאר זוהבי

השפה הערבית הינה אחת השפות הנפוצות בעולם. יחד עם זאת, השפה הערבית הספרותית –

שהיא השפה האוניברסלית, שפת הקוראן ודת האסלאם המקשרת אנשים במובן הדתי, הינה

משמשת גם כל רחבי העולם כאמצעי תקשורת בכל תחומי החיים (תקשורת, עיתונאות,

פוליטיקה, אקונומיה, מדיה וכו') השתבשה לשפות מדוברות המדוברות ומשומשות כשפות

עממיות לחיי היום-יום ברחבי העולם. שיבוש זה יצר תת-תרבויות חדשות שתורם להבנת

הדיאלקטים השונים. 

בקרוס זה נתמקד על הבנת הדיאלקט המקומי במדינת ישראל, על המפגש בין התרבות

הפלסטינית- ערבית עם התרבות הישראלית-עברית\ערבית.

הקורס יכלול מאגר נושאים מחיי היום-יום של הפלסטינאים שחיים במדינת ישראל שימקדו את

הלומד להבין סיטואציות שונות (הברכות ומגוון נסיבותיה, פנייה לאנשים, עניין הכבוד והנימוס

בתרבות הערבית וכו'). בנוסף בקורס זה נכיר את האבן הראשונה בשפה- צלילי השפה וייחודיותם

ושימורם לאורך מרוצת השנים עד יומנו הזה, הקשר בין דת לשפה ועוד...

 

 

המקרא והמזרח הקדום

 מבוא להיסטוריוגרפיה מקראית

יום א', 20:30-22:00

ד"ר עומר סרגיי

לתהליך חיבורו של המקרא והתקדשותו יש הקשר היסטורי, חברתי ואף פוליטי ברור: המקרא הוא

יצירה אינטלקטואלית הנטועה בתרבותו של המזרח הקדום, ובתוך זאת – בתרבותה של ארץ

 ישראל בתקופת הברונזה והברזל (1500–500 לפסה"נ לערך). כדי להבין את המקרא, וליתר דיוק –

כדי להבין את מחבריו יש להכיר את עולמם. כלומר, יש להכיר את המארג החברתי והכלכלי בתוכו

 הם חיו ופעלו, את האירועים הפוליטיים שעיצבו את חייהם, ואת מקורותיהם התרבותיים

והאינטלקטואליים. אלה נגלו לחוקרים החל מהמאה ה-י"ט לסה"נ עם חשיפתם ופרסומם של

מיליוני (!!!) טקסטים מן המזרח הקדום – תכתובות דיפלומטיות, חוזים ומסמכים מנהליים, קבצי

חוק ומשפט, יצירות ספרותיות ודתיות, יצירות מדעיות, כתובות מלכותיות ועוד. ספרות עשירה זו

 מספקת לא רק את המידע ההיסטורי היכול להאיר את הספרות ההיסטורית של המקרא, אלא היא

משקפת גם את עולמם האינטלקטואלי של סופרי המזרח הקדום, וניתן להיעזר בה על מנת להיטיב

 ולהבין את המקורות התרבותיים של היצירה המקראית. בקורס זה נתמקד בספרות

ההיסטוריוגרפית במקרא (הספרים יהושע, שופטים, שמואל ומלכים), המספרת את קורות עם

 ישראל מכיבוש הארץ ועד לחורבן ממלכות ישראל ויהודה וגלות העם. לכאורה מדובר בסיפור אחיד

 ורצוף, אלא שמבט מקרוב מגלה שמדובר בספרות מגוונת ורבת רבדים המביאה לידי ביטוי

השקפות עולם שונות ולעיתים אפילו סותרות. במילים אחרות, נראה שהספרות ההיסטוריוגרפית

במקרא היא מעשה מרכבה של חיבור טקסטים שונים ועריכתם בתקופות היסטוריות שונות ועל ידי

 חוגי סופרים שונים. במהלך הקורס נבחן את הספרים ההיסטוריוגרפיים במקרא בהקשרם

התרבותי הרחב– על רקע הספרות ההיסטוריוגרפית של המזרח הקדום ולאורה של תרבות

הסופרים הקדומה. זאת,  בנסיון לברר מי היו הסופרים האחראים לחיבורם, מתי הם חיו והיכן

ומה היתה תפיסת עולמם, כלומר כיצד הם הבינו את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. על רקע

 זה נוכל אף לשאול מה הם באמת ידעו על ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל וכיצד הם תיארו

 אותה. 

 

בסתר המדרגה

כתבי הסוד ביהדות והשלכותיהם

סמסטר א', יום ה', 16:00-17:15

ד"ר נטע סובול

 

בקורס נשלח את ידינו אל ארבעה ספרים מאלה שמוחבאים באחורי המדפים: ספרי ההיכלות

והמרכבה, ספר יצירה, ספר הבהיר וספר הזוהר.

מתוך עיון בקטעים נבחרים מכתבים אלה, נשרטט קוים להתפתחות תורת הסוד ביהדות. נשמע

סיפורים חדשים על בריאת העולם, נתוודע להתגלויות של כוחות אלוהיים שכמותם לא שיערנו,

ומתוך התורה המוכרת תצוץ ותעלה בפנינו תורה חדשה ומפתיעה בתכניה, בסגנונה ובתמונת

עולמה ששונה ואחרת מכל המוכר לנו מהמסורת היהודית הרשמית.  

 

המחשבה החרדית לגווניה

סמסטר א, יום ה', 17:30-19:00

הרב רפאל קרויזר

 

'החברה החרדית נראית כמסוגרת מאחורי 'מאה שערים'. למביט מן החוץ נדמה לעיתים כי

החברה החרדית חיה את חייה ללא מודעות לנעשה מעבר לחומות ה'גטו'. אולם למעשה, 'בין

החומות' מתנהל דיון פורה, הגות ענפה מתפתחת ומתכתבת ללא הרף עם הנעשה בחוץ. לצד

שימור מנהגים ומסורות, ישנה דינמיקה של כוחות ורעיונות הפועלים ומשפיעים על פניה של

החברה החרדית.

בקורס זה ננסה לספק מבט עיוני מבפנים, נצלול לטקסטים מתוך דברי ההגות של 'גדולי הדור'

החרדיים ונתבונן על עולמה המורכב של ההגות החרדית תוך הקשבה מיוחדת לסוגיות

כסולידריות חברתית, מעמד האישה ועתידה של מדינת ישראל.'

הפילוסופיה בעת החדשה

סמסטר א', יום ה', 19:30-21:00

יניב איצ'קוביץ

 

"לפני כמה שנים נוכחתי לדעת שעוד בהיותי צעיר לימים קיבלתי כמה דעות כוזבות כאמיתיות, ושכל מה שבניתי מאז על יסודות רעועים כל-כך, אי-אפשר שלא יהא מסופק מאוד ובלתי בטוח. ואז החלטתי שאם ארצה לקבוע במדעים דבר מה מוצק וקיים, אצטרך לנסות בכובד ראש פעם אחת בחיי להשליך ממני והלאה את כל הדעות שעד אותם הימים האמנתי בהן, ולהתחיל שוב הכול מן היסוד".

 

רנה דקארט, הגיונות על הפילוסופיה הראשונית

 

ציטוט זה מבטא את תחילתה של הפילוסופיה החדשה, שהתחילה בפרויקט של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, שהחליט להטיל ספק בכל מה שהיה ידוע עד כה כדי לנסות ולהגיע אל

 

חקר האמת הברורה והמובחנת. דקארט בישר את תחילתו של עידן מופלא, שבו פילוסופים גדולים כגון שפינוזה, דיוויד יום, קאנט, היגל וניטשה דנו בטבעה של ההכרה, תפקיד התבונה, מהי זהות עצמית, מהם היחסים בין גוף ונפש, מקומו של אלוהים בעולם, ושאלות מרכזיות נוספות. בסדרה זו נספר את התפתחותם של הרעיונות הגדולים בפילוסופיה, החל מתשוקתו של דקארט למצוא וודאות שממנה נוכל להתקדם בצורה סדורה ושיטתית, ועד לערעור בן זמננו שכל קדמה בכלל אפשרית.

 

 

אסיף

סמסטר א', יום ה', 21:15-22:00

בהנחיית הילה סמו

 

הזדמנות לסיכום קבוצתי של הלימוד השבועי.

 

 

מערכת שעות של הסמסטר: