|
שנת תשפ"אהשנה הבית מדרשית בעלמא!
הלימוד היהודי המסורתי מתאפיין לא רק בתכניו, דהיינו תנ"ך, תלמוד או מקורות יהודיים אחרים, אלא גם בשיטה הפדגוגית הייחודית שלו, החברותא או הלמידה הדיאלוגית שפותחה בדורות של לימוד בבית המדרש. המשימה שלנו בתוכנית העמיתים בעלמא היא לספק לאינטלקטואלים ישראלים צעירים בסיס איתן ומקיף של השכלה יהודית במטרה להעשיר ולהרחיב את פעילותם בתרבות העברית העכשיות והעתידית. בהתאם לזאת, אנו מספקים בתכנית העמיתים שלנו הזדמנות עבור אמנים, אנשי חינוך ואנשי תרבות צעירים להכיר את התלמוד, לצד מקורות יהודים נוספים ופרקים משמעותיים מתוך תרבויות העולם. נדמה לנו שללא קשר למידת הדתיות שלהם, חשוב שאינטלקטואלים ישראלים צריכים לתבוע בעלות מחודשת על מקורות היהדות כחלק מהמורשת שלהם, המורשת שעל בסיסה הם פועלים במרחב התרבותי העברי. אלא שאנו לא רק שואפים להעניק לעמיתים שלנו תכנים מסורתיים, אנו גם שואפים לתבוע בעלות ישראלית מחודשת על הפדגוגיה הבית-מדרשית המסורתית. על כן, אנו מסתמכים עליה כדי ללמוד היבטים מתוך התרבות העברית ומרכיבים משמעותיים בתרבות הכללית. נדמה לנו שגם כאשר לומדים את אפלטון או את שפינוזה, את יונה וולך או את צ'ואנג צזה, צורת הלמידה המסורתית של בית המדרש יכולה להיות בעלת ערך יוצא דופן. אכן, מתברר יותר ויותר שלמידה פסיבית אינה יכולה לענות על צרכיה של התודעה ההיפראקטיבית של המאה ה -21. אנו מאמינים כי הטכניקות הדיאלוגיות, שהושחזו במשך מאות שנים של מסורת למידה אינטנסיבית, יכולות להביא לתוצאות פורות מאוד גם כשהן מיושמות על תכנים מעבר לאלו שנלמדו באופן מסורתי. ייתכן אפילו שיש בפדגוגיה זו כדי להעניק השראה למוסדות חינוך אחרים שכמונו, מבקשים לספק תהליך פדגוגי חדשני, פעיל, ומשמעותי.
יום ראשון: 16:00 – 19:30: בית מדרש קלאסי: תלמוד, עם צוותי בית המדרש שלנו - ד"ר יעקב מאיר, ד"ר אסף תמרי, גל אלניר ונריה שפירא 20:00 – 21:30: כל הדרכים להיות אלוהים: יונה וולך, פרננדו פסואה ואלים אחרים. שם המרצה עודד כרמלי
יום חמישי: 16:00– 19:00 – בית מדרש קליידוסקופי: תכנים מגוונים, מרצים אורחים, יחד עם מנהל/ת בית המדרש. מבנה: מבוא קצר, חברותא, אסיף, והרצאה. תחומים: מקרא, פילוסופיה כללית, פילוסופיה יהודית, תרבויות ישראל לגווניהן, הבטים של חשיבה ישראלית, אומנות. בהנחיית ד"ר ג'רמי פוגל ונויה שגיב 19:30 – 21:00 – הוראת עמיתים 21:15 - 21:45 - אסיף לו"ז אקדמי של תוכנית עמיתים לשנת הלימודים תשפ"א
בית המדרש הקליידוסקופי - סמסטר א
05.11 - תומר דינה ונטורה פגישה בכרם - קריאה מחודשת לפגישת שמשון וכפיר האריות (שופטים י"ד 1-9) בשני המפגשים נתרגל קריאה קווירית במקרא. קריאה קווירית היא פעולה פרשנית, המבקשת לפרק את ההבניה החברתית ההטרוצנטרית, ולזהות בתוך סיפור מגוון של זוויות מבט סובייקטיביות, המשקפות זהויות שונות, ואת יחסי הגומלין שביניהן. יותר משהיא תיאוריה אקדמית סדורה, הגישה הקווירית מבקשת לייצר שיח נגד מה שנחשב כ'אמת' אובייקטיבית, ולתת מקום לסיפורן ותרומתן להתפתחות החברה של מגוון הזהויות הסובייקטיביות שפועלות בה. בשני המפגשים נתמקד במבנה המשפחה והחברה המקראי ההטרונורמטיבי, וניעזר בכלים פרשניים מקובלים, וברוח הקווירית גם בכלים פרשניים מקוריים, על מנת להאיר בסיפור המקראי זהויות נוספות וקשרים אפשריים ביניהן.
12.11 - תומר דינה ונטורה פגישה במדבר - על הערעור העמלקי על התפיסה ההטרונורמטיבית בישראל (דברים כ"ה 17-19( (לתיאור, ראו מעלה)
19.11 – ד"ר ג'רמי פוגל כופר הכופרים – מי מפחד מאפיקורוס? "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" אומרת לנו המשנה, אך מוסיפה "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס". אך זכה אפיקורוס להשמצה הזו והפך עם השנים לכינוי לכל מה שעוין לדת היהודית ובכלל? במפגש, נקרא בחברותא משפטי מפתח מתוך "אמרות היסוד" של אפיקורוס. יחד נדון בתרותו, תורה שבדומה לפילוסופיה היוונית באופן רחב יותר, עוסקת קודם כל בשאלת החיים הטובים לבני אדם. נראה למה אפיקורוס חשב שהדרך לאושר דורשת שחרורמהפחד מהאלים ומהמוות, ונחשוב על המשמעות של רעיוניו המרתקים לחשיבה החילונית אז והיום.
26.11 - ד"ר גדעון אלעזר ריקות, איון וביטול - לימוד על טבעו של האני בבודהיזם ובחסידות במפגש זה ננסה ליצור דיאלוג בין רעיון האין-אני הבודהיסטי למושג הביטול בחסידות ולעמוד על נקודות השקה ומחלוקת בין השיטות השונות. נקרא טקסטים בודהיסטיים העוסקות בטבעו החמקמק והנזיל של האני כמו המרכבה של מילינדה וסוטרת הדרשה הניתנת לחולים וננסה להבין מה מציעה המחשבה הבודהיסטית, כיצד היא מבקשת לשנות את תפיסתנו לגבי מהותו של העולם. במקביל נלמד מהגותם של כמה מגדולי החסידות המוקדמת כמו המגיד ממזריטש, בעל התניא והמאור עיניים על ביטול היש כאמצעי עיקרי לדבקות בבורא.
03.12 - ד"ר גדעון אלעזר תכלית הידיעה שלא נדע במפגש זה נעסוק בתפיסות חסידיות ודאואיסטיות לגבי ידיעה ואי-ידיעה, מילים ושתיקה. בעזרתו של ספר הדאו, ז'ואנג דזה, אדמור"י איז'ביצא ורבי נחמן מברסלב ננסה להתבונן בגבולותיה ומגבלותיה של הידיעה האנושית, במשמעותה של החכמה ובאפשרות ללכת אל מעבר לשפה אל הלא נודע.
10.12 - ד"ר יעל פיש פאולוס: יהדות על הסף בזכרון הדתי של רבים, פאולוס הוא ההוגה שהעמיד את היסודות התיאולוגיים האוניברסליים של הנצרות וביטל את החוק היהודי ואולי אף את התורה עצמה. ואולם, חוקרים פרוטסטנטים מהדור שנולד מיד אחרי מלחמת העולם השניה (הבייבי-בומרז של חקר הברית החדשה) יצאו נגד עמדה זו וביקשו לטעת את פאולוס עמוק בתוך יהדות הבית השני, ולא מחוצה לה. פאולוס האנטינומי, מתנגד החוק והתורה מוצג מעתה בחוגים רבים כתיאור אנטישמי ולא היסטורי של פאולוס והתיאולוגיה שלו. איך פאולוס ממקם את עצמו בתוך הרצף היהודי? טקסטים לשיעור: פאולוס והמסווה של משה האיגרת השניה אל הקורינתים 3 שמות לד:כז-לה
17.12 - ד"ר יעל פיש שו ופאולוס: צוהר להולדת התורה שבעל-פה הבשורות זוכרות את ישו לא רק כדמות מרפאת כריזמטית, מחוללת ניסים ומקהילת קהילות אלא גם כמורה, שמציב את עצמו כמוסר הוראה מעבר לתורה עצמה. פאולוס מחזיק בעמדה שיש שתי תורות, מהן שתי התורות הללו? ומה מלמדים המודלים שמציגים ישו ופאולוס על הולדת הקונספט החז״לי של שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה? טקסטים לשיעור: מתי ה (חלק מההדרשה על ההר) האיגרת אל הרומים ג 24.12 – פרופ' עמירא ערן "בלעדייך אני חצי בן אדם" – פרשנותם של פילון והרמב"ם למקומה של האשה בגירוש מגן העדן פרשנותם של פילון והרמב"ם לחטא גם העדן מצטיינת בכך שהיא פרשנות מטאפורית הרואה בגבר ובאשה סמלים לכוחות הנפש שבאדם, ובעיקר לשכל ולדמיון. פרשנותם המהדהדת את דברי אפלטון על מהות הארוס ואת מדרש חז"ל על האשה המושלמת מציעה הזדמנות לשיח על הסיבות התיאולוגיות והפילוסופיות שלצד ההכרה בחיוניותה של האשה הביאו לאפלייתה.
31.12 – פרופ' עמירא ערן בין דבקות לאובססיה - הרמב"ם ואבן סינא על אהבה יצרית ואהבה גופנית הרמב"ם פיתח תפיסת אהבה ייחודית הממריצה את האדם לדבוק באהבה שכלית, שמושאה הוא האל. ואולם, הוא לא נרתע מלדמות אהבה מרוממת זאת ללהט התשוקה לאשה, להט המשתלט וכובש את מחשבותיו של האדם מבוקר עד ערב. מקורותיה של תפיסה זאת בתפיסת החשק השכלי של אבן סינא, תיאולוג ופילוסוף מוסלמי, בן המאה ה-11 (980-1037). במפגש נתחקה אחר מקורותיה של תפיסת החשק של הרמב"ם, הנקרעת בין האהבה העליונה לאהבה הנחותה ובין תשוקת הידיעה ברוח לתשוקת הידיעה בבשר.
07.01 - ד"ר ג'רמי פוגל למצוא את הגאולה שבכפירה עם ברוך שפינוזה ביום קיץ ב1656 באמסטרדם, רבניו של ברוך שפינוזה החרימו ונידו אותו סופית מעדת ישראל. למה יהודים העיפו מהמועדון את הפילוסוף היהודי הכי חשוב במסורת המערבית? למה אלברט איינשטיין הילל אותו בשירה והאמין באל שלו? מיהו האל של שפינזה? איך חותרת הגותו הכפירתית לחלוטין מתחת להלכה היהודית, ומציע גאולה אלטרנטיבית לאדם החילוני? במפגש נקרא יחד חלקים מהאתיקה ומתוך המאמר התאולוגי-מדיני, ויחד נחשוב על רעיונות נשגבים מלאי רוחניות עמוקה, ותרומתם הכבירה למהפכה החילונית.
; 14.01 - חן סרור ארצי פמיניזם דתי - יש חיה כזו במפגש נצלול אל האוקסימורון של הפמיניזם הדתי-יהודי. נכיר את שורשי המחשבה, הפעילות בשטח והשינוי הדרמטי שחל בשנים האחרונות. לאיזה סט ערכים מחויבת אישה דתיה ופמיניסטית? מהם מקורות ההשראה שלה? האם ניתן לדבר בשפה דתית על פמיניזם ובשפה פמיניסטית על העולם הדתי? קריאה מוקדמת: מתוך הדתיות החדשות
21.01 - חן סרור ארצי האלטרנטיבה הספרדית מה מציע עולם המחשבה היהודי-ספרדי (מזרחי) למדינת ישראל היום? מה בין קיפוח ועשיית צדק, לבין מסורת ונאמנות? איך לא קמה מלחמת אזרחים לאחר משבר העליות מצפון אפריקה? והאם ההמשגה של ישראל הראשונה והשניה היא דווקא מלכודת דבש של ההגמוניה? קריאה מוקדמת: מתוך שפה לנאמנים / פרופ' מאיר בוזגלו 28.01 - הרב רפאל קרויזר מעמד האשה ומקומה במחשבה החרדית שינויים במעמד האשה מתחוללים גם בקרב החברה החרדית, שינויים אלו מצריכים התמודדות, פרשנות והדגשות חדשות בטקסטים ומסורות עתיקות. במהלך המפגש נבחן את עיצוב מקומה של האשה בהגות החרדית המסורתית והעכשווית.
04.02 - הרב רפאל קרויזר יחס הפוסקים החרדים לחילונים – בין רשע ל'תינוק שנשבה' יחסה של החברה החרדית ל'חילוני' הוא יחס מורכב המושפע ממערך של גורמים היסטוריים ונקודות מבט על החילון. במהלך המפגש נבחן את ההתמודדות והיחס לחילוני בכתבי ה'חזון איש' ובהשלכות והמשמעויות של יחס זה בכתביהם של גדולי הפוסקים החרדים.
בית המדרש הקליידוסקופי - סמסטר ב 11.3.21- נויה שגיב ספר התנ"ך כספריה טקסט לקריאה: מתוך "צבת בצבת עשויה" ו"טקסט רוח ובת קול"
18.3.21- ד"ר רות קלדרון הפואטיקה של ספרות חז"ל- המשל, המדרש, הסיפור ועוד. טקסט לקריאה:
25.3.21- ד"ר אריאל זינדר "נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי"
8.4.21 - הרב חן שריג שו"ת בתקופת השואה (יעביר דף לימוד)
22.4.21 - ד"ר נטע סובול לעשות או לא לעשות - זאת השאלה. טקסט לקריאה: המשמעות הסימבולית של המצוות- דף לימוד של נטע
29.4.21 - פרופ' אטקס המחלוקת בין חסידים למתנגדים על משמעות המושג "תורה לשמה"
6.5.21 - פרופ' אטקס- ליב ליליינבלום מראש ישיבה ליטאי ליוזם "התיקונים בדת"
13.5.21 - פרופ' אטקס מהשכלה לציונות
20.5.21 - ד"ר חמוטל צמיר "ביאליק בשדה" טקסט ללימוד- השיר "בשדה" וקטעים מתוך ספרה "ביאליק בעל גוף"
27.5.21 - ד"ר דנה אולמרט נשים בראשית השירה העברית
3.6.21 - ד"ר גדעון טיקוצקי העברית כווילון: בין לאה גולדברג לדליה רביקוביץ לקריאה: המסה "מעמד הפועלים" של אסף ענברי
10.6.21 - משוררים עכשיו 17.6.21 - מפגש מסכם- הגשות
עמיתי עלמא שנת תשפ"א כל אחד לפי איך שבחר להציג את עצמו...
בר להב
בת 25, זמרת ויוצרת, בימים אלו אני עובדת על האלבום הראשון שלי. במקור אני מנתניה, מגיעה מבית דתי. לפני מספר שנים חזרתי בשאלה ולאחרונה עברתי לתל אביב. אורי יואלי
אני בן 50, מורה, כותב ורץ חובב. אני מלמד קולנוע בתיכון תלמה ילין כבר הרבה שנים, ומהשנה גם היסטוריה בתיכון אורט אבין. יש לי תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל, התעניינתי, למדתי וגם כתבתי קצת על המטרופולין ושכונות הגבול של יפו-תל אביב, אירופה בין מלחמות העולם, שבתאות ופרנקיזם, התקופה הצלבנית, ועוד. אני מנהל אתר אישי ׳קול הרעם׳, ומרכז בו את שכתבתי. אני חי בגבול בין תל אביב ליפו, עם בת זוגי, בתנו החמודה, ושתי חיות בית. יסדנו יחדיו הוצאה לאור זעירה בשם ׳דפוס בית׳, במסגרתה אנחנו מדפיסים וכורכים ספרונים שלנו של אחרים במהדורות זעירות וזולות. זה תחביב נחמד לכל הדעות. חוץ מזה אני רץ חובב שבימים כתיקונם גם מתנייד בריצה. אני מצפה בהתרגשות לחוויית הלימוד, ומקווה שנפגש פנים אל פנים בקרוב. שי זילברמן
נולד ב 1976 והוא חי ועובד ביפו. השלים את לימודיו בהצטיינות בבית הספר הגבוה לאמנויות בפריז) Beaux-Arts ( ולמד במחלקת עיצוב אופנה באקדמיה המלכותית באנטוורפן. החל משנת 2012 יוצר זילברמן בטכניקות של קולאז׳ ידני תחריט ופיסול, ומשתמש בעבודותיו לשם כך במאגר דימויים מן המוכן. זילברמן הציג תערוכות יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ הזורע, סדנאות האמנים בתל אביב, ובגלריה עינגע בתל אביב.מבחר מהתערוכות הקבוצתיות בהן השתתף התקיימו במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, הגלריה בפרובידנס קולג' רוד איילנד, מוזיאון הרצליה, מוזיאון ראשון לציון, מוזיאון ארץ־ישראל, מוזיאון חיפה וסדנת ההדפס בירושלים.
יפתח שביט
בן 29, בוגר תואר שני להיסטוריה מהאוניברסיטה העברית ומלגאי בתוכנית המצטיינים של בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. את עבודת התיזה שלי כתבתי על הגירה חוזרת של יהודים גרמנים לגרמניה בשנות ה-50 וה-60, דרך אלבומי תמונות פרטיים. גדלתי בתנועה הרפורמית בישראל, ומשם התגלגלתי למסגרות שונות של לימוד ועשייה בעולם ההתחדשות היהודית, בין היתר במכון הרטמן, בישיבה החילונית בירושלים ובבית המדרש "חברותא" באוניברסיטה העברית. מתגורר כעת בירושלים, ובזמן הפנוי נהנה לבשל, לרקוד ולטייל בארץ ובחו"ל.
נועה סוזאנה מורג
נועה סוזנה מורג (1988) היא סופרת ישראלית. נולדה וגדלה בתל־אביב. בוגרת תואר ראשון בספרות ולימודים קלאסיים, ולומדת לתואר שני במכון כהן להיסטוריה והפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל־אביב. פרסמה סיפורים קצרים באתר "מעבורת – פרויקט הסיפור הקצר" ובמוסף "הארץ". ספרה הראשון "חוויית משתמש" ראה אור ב־2016 בהוצאת כתר וזיכה אותה בפרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם.כיום חברת מערכת ולקטורית ראשית בהוצאת כתר-מודן.
דניאל אנגל
אני דניאל אנגל, שחקן יוצר, בוגר ניסן נתיב וישיבות. נע בין עולמות הרוח, האמנות והתיאטרון לעולמות הבית מדרש וארון הספרים היהודי. גר בתל אביב
רומי מלץ
שלום, שמי רומי מלץ, בת 27 במקור מהישוב נטף בהרי ירושלים ובוגרת תיכון הניסויי בירושלים. אנה נזדבסקי
אנה נדזבצקי, בת 24, מוזיקאית מתל אביב. למדתי באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב עם דגש על ביצוע פסנתר קלאסי ומוזיקה קאמרית. אני יוצרת וכותבת חומרים שלי, מתעניינת בחינוך ומלמדת ילדים פסנתר ומוזיקה. במקביל לעיסוק במוזיקה אני לומדת משחק בשנה האחרונה.
רחל אליצור
בס"ד בוגרת מוסדות 'בית יעקב' | תסריטאית ובימאית | מסכת פאה (דוקאביב 2018, yesדוקו, תחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים בקטגוריית ביכורים וצילום לשנת 2018) מז'ינקע (עלילתי קצר, זוכה פרסים בפסטיבלים בינלאומיים) | בידוד לחומרא, סרט דוקומנטרי קצר בפרויקט 'מסוגרים בקורונה' של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. בוגרת החממה העלילתית של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה לפיתוח סרטים באורך מלא עם סרטה העלילתי פרי עץ הדעת ('למה הפקות' ובתמיכת קרן רבינוביץ' לאמנויות, קרן הקולנוע הישראלי והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה) | בוגרת החממה התיעודית של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה עם סרטה הדוקומנטרי השני ליל כלולות שהשתתף בחממה האינטלקטואלית לקולנוענים לשנת 2020 של מכון ון ליר, ירושלים. מנהלת השלוחה החרדית של ביה"ס לקולנוע מעלה | | בוגרת תכנית מנהיגות בתרבות יהודית, מכון מנדל,2019 | בעלת המיזם החברתי חרדיות. יוצרות. קולנוע, קהילת יוצרות הקולנוע החרדיות בחסות איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים, 2020.
איתי אריאלי
יליד 1983. בוגר מסלול תסריטאות בסם שפיגל ותואר ראשון בספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כותב, מוחק, איש של מילים מיותרות.
אורי ווינשטיין
אורי וויינשטיין, חי ויוצר בתל אביב. בשנת 2019 סיימתי בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במחלקה לאמנות בבצלאל. עבודותיי נעות בין מיצבי שמע, יצירות המשלבות רדי מייד, עיסת נייר ומשחק במשמעויות השונות של המילה בשפה ובתרבות.
רויטל איוב
סטוריטלר, יזמת חברתית. בוגרת לימודי צילום דוקומנטרי במכון הבינלאומי לצילום שבניו יורק. ממיסדות ״האם ראית את האופק לאחרונה?״ לשעבר כתבת גלי צה״ל לענייני עבודה ורווחה, עורכת ומפיקת חדשות ותכניות. סיימה לקרוא לאחרונה: Decolonizing Wealth by Edgar Villanuva, קוראת עכשיו: The Body Keeps the Score byBessel van der Kolk.
שירה אביתר
שמי שירה אביתר, בשנים האחרונות אני מתעסקת בעבודותיי באופן שבו גופי ידע תרבותיים מגולמים בגוף ומעצבים אותו, כמו גם את התודעה. כיצד אנו מגפנים (Embodiment) מערכות אמונה ודרכי מחשבה של הסביבה שלנו, התרבות ,החברה ומזדהים איתם ודרכם. המחקר בעבודותיי עוסק בעקביות במפגש בין הגוף האתני לגוף הקונקרטי, בין השפה לחומר, בין המסורתי לעכשווי ובתרגול בהווה של מסורת. בשנים האחרונות אני בעיקר מתבוננת בגופי ידע של חגיגה ואני מתרגלת תמימות ושימחה כמחאה. יותר מכל אני מחפשת לאחד ולחבר, ליצור מרחבים של חמלה, אנושיות, חגיגה של היותנו אנו, כחלק מהבריאה, כאלו שקיבלנו חיים, והתעוררות של הנשמה להיותה נשמה במסע גשמי בעולם. בימים אלו יזמתי בית מדרש שהזמנתי אליו אומנים שונים. זאת מתוך צורך אמיתי לשהות ולהעמיק בטקסטים יהודיים, בחוכמה שנוכחת במילים, לשהות בעברית ובידע שלה דרך הקשבה לשפה עצמה ולהציף עולמות פנימיים עם אמנים נוספים. כמו כן אני שוהה במרחבים של הודיה וברכה, מעבירה סדנאות של תרגול הודיה בקול ומברכת אנשים, אם זה בזמן מופע שלי או בטלפון, או דרך משלוחי אוכל שאני מבשלת לאנשים (מתבוננת בידע שירשתי מסבתי אסתר ז"ל). בין הסגרים הזמנתי אנשים לבית שלי ל"חושבת שימחה" (ההפוך של "יושבת ששבעה") ובו ביתי היה פתוח להגיע ולהיפגש פנים אל פנים, לב אל לב, לבקש משאלות ובקשות, מאוזן קשבת ועוגה ועד טקס לזימון בית, ריקוד משותף, תרגול הודיה, ציור עם ילדים ועוד. נשואה לתומר ואוהבת לבשל ולאפות במיוחד.
סלין אסייג סלין אסייג – בעלת M.A בספרות במסלול לכתיבה של אוניברסיטת בן גוריון, B.Aבפילוסופיה של האוניברסיטה הפתוחה. הנדסאית מכונות וטכנאית אלקטרוניקה. עובדת במערכת מודן – כתר, מנחה סדנאות כתיבה, עורכת ספרותית, סופרת פעילה.
גל גרינברג
|
כתבו אלינו
|