נס לא קרה לנו - התחדשות יהודית
בית לתרבות עברית
EN
דברים בעלמא


נס לא קרה לנו - התחדשות יהודית

 

"... בשנות ילדותי בקיבוץ חזרנו ודקלמנו, מידי יום כיפורים, את מילותיו הנהדרות של רבידרנת טאגורי, בתרגומו של פרישמן: "למה כבתה המנורה? כי שכותי עליה כפי, למען תהיה אך לי. לכן כבתה המנורה".
עד היום זכורות לי מילים אלו כבימי נתינתן לנו ...

... מדוע עומעמה מנורת יהדותינו? משום שבמקום לטעת בתודעתנו הזוכרת את מלות היהודים, נטעו בה את רבידרנת טאגורי. במקום להכות בסלע המלים היהודיות ולהקר מתוכן מי-תכנים רלוונטיים, בחרו הורינו, יודעי המלים היהודיות ויראי תוכנן ה"דתי", להשקות במילים ניטרליות, אסטתיות, אשר תוכנן הסוציאליסטי משתפך מתוכו כמעצמו. במקום להתייחס אל המשורר הנהדר כתבלין הודי לתבשיל העיקרי (כפי שהיה, אכן, להם עצמם!) הניחוהו במרכז הזירה כעיקר טקסטי שכל השאר מחולל סביבו..."

 בארי צימרמן, חוברת שדמות, סתיו תשנ"ב.


חג החנוכה והטקסטים אשר עוסקים בו שבים ומדגישים את הריחוק עליו אנו ממשיכים לחנך את ילדינו כשבכל מסיבת חנוכה אנו שרים יחד איתם:
 " אנו נושאים לפידים...
נס לא היה לנו
פך שמן לא מצאנו..."

האמנם לא היה לנו נס?
ואולי הנס של דורנו הוא הנכונות לשוב אל המקורות, אל ארון הספרים היהודי, הרצון שלנו ללמוד וללמד, להכיר ולדבר בלי קשר לזרם אליו אנו משתייכים.


טען עוד





תגובות