חדר קריאה בעלמא – ריטה קוגן

אֲנִי מְקַלֶּפֶת מִלִּים מִמַּשְׁמָעוּתָן,
כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפִים תַּפּוּז.
נְשֹׁרֶת נַקְבּוּבִית נֶעֱרֶמֶת עַל הַשַּׁיִשׁ לְיַד הַכִּיּוֹר.
כָּרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִמְשָׁחוֹת כָּהֳלִיּוּת מְבַשֶּׂמֶת.
הַמִּלִּים הָעֲרֻמּוֹת מֻנָּחוֹת פְּלָחִים־פְּלָחִים
בְּצַלַּחַת אִיקֵאָה מְשֻׁבֶּרֶת שָׂפָה.
אֹכַל אוֹתָן לְאַט. אֶלְאַט אוֹתָן בְּרֹךְ.
תְּחִלָּה אֶת הָ־אֲנִי.
אַחַר־כָּךְ אֶת הָ־אוֹהֶבֶת.
אֶת הָ־אוֹתְךָ אַשְׁאִיר עַל הַצַּלַּחַת.
הִיא תַּגִּיר אֶת מִיצֶיהָ וְתִצְטַמֵּק
בְּשֶׁמֶשׁ לֵאָה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

על הגשר בין הספרות הישראלית לספרות הרוסית הקלאסית מהלכת ריטה קוגן, משוררת, סופרת, מהנדסת, ילידת סנט פטרבורג. כמו משוררים שקדמו לה, שנולדו לתוך הרוסית והיגרו אל העברית – רחל ולאה, ביאליק ואלתרמן – גם קוגן כותבת בעברית, אבל רוח השירה הרוסית נושבת במפרשיה, ואפשר לשמוע דרכם את אחמטובה וצבטאייבה ופושקין.

לאחרונה פירסמה קוגן ספר פרוזה ראשון, "ארץ-סלע", ובו סיפורים ונובלות הקשורים לחוויות חייה.

בחדר קריאה בעלמא תשוחח העיתונאית ואשת הספרות שירי לב-ארי עם ריטה קוגן על חוויית ההגירה המתוארת בספר, על כאב שתי המולדות, על הפרידה מאמה שנישאה בשנית ונסעה לחיות בארצות הברית, על שנותיה כנערה מתבגרת, גילוי המין, האהבות, שברונות הלב, ועל התחביב הגדול שלה: להשיט ספינות.